ת
בית המשפט לתעבורה ירושלים
|
16608-08
09/12/2008
|
בפני השופט:
שרון לארי-בבלי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל - לשכת תביעות ירושלים עו"ד מרק פרנק
|
הנתבע:
מתתיהו מנשה
|
הכרעת דין |
הנאשם בפניי נאשם בכך שנהג ברכבו בהתקרבו למעבר חציה לא אפשר להולכי רגל להשלים את החציה בבטחה תוך קרבה מסוכנת של רכבו להולכי הרגל.
בפתח הדברים אציין כי אכן היתה סתירה בין דברי השוטרים לעניין היד האוחזת במכשיר הפל' ולכן המלצתי בפני המאשימה לחזור בה מאישום זה וכך עשתה.
אין מחלוקת בין הצדדים שהיו הולכות רגל במקום. אין מחלוקת בין הצדדים שהנאשם לא איפשר להולכות הרגל לחצות. אין מחלוקת בין הצדדים שהנאשם נעצר מיד לאחר מעבר החציה. המחלוקת היא לעניין השאלה האם הולכות הרגל היו כבר בעת חציה כפי שטוענת המאשימה או שהן עמדו על מדרכה של מפרץ אוטובוסים כפי שטוען הנאשם.
הנאשם טוען שהשוטרים לא יכלו להבחין בעבירה מאחר והיתה משאית אשר חסמה את שדה ראייתם. אני דוחה טענה זו. השוטרים הוצבו במקום לצורך אכיפה ספציפית של העבירה המיוחסת לנאשם. לא מצאתי כל היגיון בטענה לפיה משאית חסמה את שדה ראייתם שאם זה היה המצב היו נעמדים לפני המשאית או מגיחים אל שפת הכביש.
מכל מקום המדובר בעדות כבושה אשר לא נמצא לה רמז לא בתגובה הספונטנית, לא בשימוע ולא במועד ההקראה.
הנאשם מודה בחקירתו הראשית שכאשר "התקרב אל מעבר החציה היו זוג נשים או ילדה ואישה שירדו מהמדרכה אל המפרץ למדרכה השניה".
כלומר הנאשם מודה בדבריו שכאשר התקרב אל מעבר החציה הוא הבחין בשתי הנשים יורדות משפת המדרכה. הנאשם בכך מודה בעבירה.
די לי בכך כדי להרשיעו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. אולם למעלה מן הצורך, אעיר כי גם מן התמונות אותן הגיש הנאשם עצמו עולה בבירור שהמדובר בנתיב נסיעה ולא במדרכה נוספת ולכן אם עמדו הנשים על הכביש וזאת לשיטתו של הנאשם, היה עליו בהתאם לתמרורים ולסימונים במקום לעצור עצירה מוחלטת ולאפשר להן לחצות חציה בטוחה. משלא עשה כן, ביצע הנאשם את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
לסיום אציין כי השוטרת אשר העידה, שרטטה סקיצה אשר תואמת בבירור את התמונות אשר הוגשו על ידי הנאשם ואם כדבריה עמדו הנשים על הקו השני מתוך שמונה, הרי שהנשים היו ממש במרכז הכביש והדבר מחמיר פי כמה את העבירה המיוחסת לנאשם.
נוכח כל האמור לעיל מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
ניתנה היום י"ב בכסלו, תשס"ט (9 בדצמבר 2008) במעמד הצדדים.
טיעונים לעונש
:
ב"כ המאשימה:מדובר בהזמנה לדין ולא בדוח ברירת משפט כפי שנהוג בעבירה מסוג זה. לטעמי ניהול הוכחות והעובדות שהתגלו בבית המשפט, שיקול הדעת של השוטרת בהזמנת הנאשם לדין היה נכון. מגיש הרשעה. אומנם עברו לא מכביד אבל העבירה הינה חמורה. מדובר במעבר חציה וכפי שצויין במס' פסקי דין גם ישנים מדובר בקודש קודשים. בנוסף הסטטיסטיקה של הקטל בדרכים מצביעה על כך כי עשרות אחוזים של הרוגים בשטח עירוני הם הולכי רגל. לפיכך אבקש להטיל על הנאשם פסילה, קנס ותנאי.
הנאשם:הפרנסה שלי זה הרכב. זוהי עבודתי היחידה. אני גר במחסן. נשוי. כל שקל מדוד אצלי. אין לי פרנסה אחרת. אבקש להקל עימי.
גזר דין
הנאשם בפני הורשע באי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה תוך סיכון הולכי הרגל. הגם שעברו של הנאשם אינו מכביד הוא טרם צבר מספיק שנות נהיגה על מנת להוכיח את מיומנותו. הנאשם נוהג רק 4 שנים.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ונוכח חומרת העבירה אשר יש בה משום סיכון ישיר ומיידי לשתי הולכות הרגל, לא מצאתי מנוס מהטלת פסילה בפועל.